top of page

הכשרת מורים - תיאוריה מול מעשה

''הכשרת מורים חייבת להישען על אינטגרציה הולמת של ידע עיוני, תיאוריה חינוכית וניסיון מעשי''. זאת כאשר הדמויות שמשתתפות במודל זה הן מורה ''והתלמיד'' - שהוא בעצם פרח ההוראה. מדובר בהוראה דיאלוגית של המורה, פרח ההוראה והנושא הנלמד, כאשר כל אחד מהדמויות מכניס אל הדיאלוג את האני האישי שלו וכך בעצם נוצרת למידה משותפת. התהליך שנוצר בין המורה ''לתלמיד'' הוא תהליך שוויוני שמטרתו להצמיח את האישיות הערכית ולהוביל לתהליכים שישפיעו על האדם, מה שיתרום להומניזציה של החברה. מורה טוב הוא מורה מוסרי שמעורב בתחומי החיים הרבים של התלמיד, ללא כפיית עמדותיו עליו וללא שימוש בסמכותו בתהליך הנחלת השקפת עולמו. מורה שפתוח לדיון, שחושף את דעותיו ומשרה אווירה דמוקרטית.

כאשר סגל פעל להקמת אורנים, הוא פעל תוך ראייה ואמונה כי זהו המקום המתאים ביותר מבחינה גיאוגרפית. המקום הנכון להוראת מחנכים הוא בטבע, בין צמחים ועצים הרך בה לימד אותו מרגולין.

בעת הקריאה של הטקסט, נחשפנו להמון קווים מנחים שאנו רואות גם בהתנסות המעשית שאנו עושות כיום, בשנת 2022 כחלק מתהליך הכשרתנו. השיתופיות, עבודת הצוות והמקום לביקורת הם חלק בלתי נפרד גם מהכשרתנו כיום. אבני דרך אלה הגיעו בעצם ממרדכי סגל שהאמין בהם ודאג להנחילם כחלק ממשנתו. 

Green Field

בין תרומותיו העיקריות והייחודיות לחינוך הקיבוצי והישראלי

  • עיצוב תפיסת ''היישוב המחנך'' של הקיבוץ המאוחד - שהשתנה אך יש חשיבות לחינוך קהילתי לסוגיו

  • פיתוח הדגם פנימייתי של ''בית הילדים הכולל'' ש''אחדות גורמי החינוך'' שבו ישיבה גם כיום

  • חינוך מעורב - ''גן מעורב''

  • פיתוח ''שיטת התהליכים''

  •  טיולים לימודיים כחלק משיטת התהליכים

  • דגש על ממד הזמן - ילדים שונים ועירובם, מחזוריות לימוד

  • גיבוש משנה חינוכית סדורה לקיבוץ - שילוש של יהדות יחד עם מחנכים פרוגרסיביים כמו רוסו ואוון

  • פרשנות ביקורתית ויוצרת למקורות היהדות וחינוך יהודי

  • הקמה ועיצוב של ''סמינרי קיבוצים'' בתל אביב ובאורנים כמודל ייחודי להכשרת מורים

החינוך הפרוגרסיבי נועד לסייע לפי סגל לחברה היהודית ציונית שהתחדשה בישראל בשנות פעילותו. סגל שמר על נאמנותו לדת ושילב יחד עם זאת חוקרים ומחנכים ''מודרניים'' ובכך בעצם יצר משנה חינוכית מודרנית, רלוונטית ומתאימה לרוח התקופה. המטרה העיקרית הייתה להקים משהו חדש, אך בלי לשנות את הקיים אלא נהפוך הוא, להוסיף ולשפר.

עוד תחום אשר סגל טיפח היה חינוך לליברליזם ודמוקרטיזציה. סגל עזר לילדים להפוך לאנשים בוגרים שיכולים להיות בעתיד חלק משמעותי בוועד הקיבוץ. הוא נתן להם אחריות לקבוע מי יבצע איזה פעולות יום ביומו כחלק ממשחקים ובכך עודד עצמאות, יוזמה, לקיחת אחריות אישית ובגרות. סגל התנגד להוראה דרך ספרי לימוד או מערכי שיעור תבניתיים שבנויים מראש. לפיו, יש להתאים את ההוראה לכל תלמיד בהתאם לאופיו, עונת השנה, צרכיו ולשלב התפתחותו. סגל גם ראה חשיבות רבה מנשוא בשימוש באומנות כאחד היסודות המארגנים עם וקהילה.

החינוך הקיבוצי

התנועות הקיבוציות נוסדו בסוף התקופה - הקיבוץ הארצי והקיבוץ המאוחד בשנת 1927 ותנועת "החבר" בשנת 1929. מחלקות החינוך של התנועות החלו לפעול במהלך שנות ה-30 ו"אבות החינוך המשותף" החלו בגיבוש תורת החינוך המשותף.

ב-100 שנות התנועה הקיבוצית, דוד בן גוריון כינה אותה ''האוורסט שלנו''. רבים התעצבו במתודה זאת, מדובר אף במנהיגים רבים. צעירים רבים שהיו חברים בתנועת הנוער החלוציות בארץ ובתפוצותיה התחנכו לאורה של האידיאולוגיה הקיבוצית. התנועה מעולם לא הייתה כמקשה אחת, ואף חינכה ועיצבה לכיוונים שונים ואף מנוגדים. ה''מגדלאור'' החינוכי של החינוך המשותף השפיעה השפעה עמוקה הן על דפוסי החינוך והן על דפוסי התרבות של רבים במדינתנו. עד שנות השבעים התייחסו ביוקרה משמעותית לעבודת כפיים ומעבר לכך - לעבודה חקלאית. בכל התנועה הקיבוצית היה דגש מיוחד על העבריות, השפה כנעלה יותר משפות אחרות, חינוך שדוגל בשימוש בעברית. בכל הקיבוצים הבליטו במיוחד את חשיבות החינוך השיתופי-שוויוני ואת ערכי הדמוקרטיה.

גישות חינוכיות  

מרדכי סגל הושפע בעיקר מהתיאוריה החינוכית פסיכולוגית, והשתמש בה בעיקר כסיוע למעשה החינוכי. יחד עם זאת, הוא הכיר בצורך לבסס תיאוריה חינוכית וחברתית ייחודית, בהיותו חבר בקיבוץ המאוחד, ברוח התנועה הציונית הסוציאליסטית והאקטיביסטית. כמו כן, הוא הושפע מהתורות השיתופיות שהיו דומיננטיות בקיבוצים לאחר מהפכת 1917.
 

מרדכי סגל הוא אחד מהאבות של "החינוך המשותף" בתנועה הקיבוצית, יחד עם יהודה פולני ושמואל גולן. הם אלו שכתבו את עיקר התורה החינוכית, ובהמשך הגיעו לעסוק החינוך בסוף שנות ה-20 בקיבוצים השונים. התיאוריה המנומקת של כל תנועה בנפרד נכתבה על ידם בשנות ה-30 וה-40 ותוקננה הלכה למעשה יומיומי בשנות ה-50 וה-60.

bottom of page