הכשרת מורים - תיאוריה מול מעשה
''הכשרת מורים חייבת להישען על אינטגרציה הולמת של ידע עיוני, תיאוריה חינוכית וניסיון מעשי''. זאת כאשר הדמויות שמשתתפות במודל זה הן מורה ''והתלמיד'' - שהוא בעצם פרח ההוראה. מדובר בהוראה דיאלוגית של המורה, פרח ההוראה והנושא הנלמד, כאשר כל אחד מהדמויות מכניס אל הדיאלוג את האני האישי שלו וכך בעצם נוצרת למידה משותפת. התהליך שנוצר בין המורה ''לתלמיד'' הוא תהליך שוויוני שמטרתו להצמיח את האישיות הערכית ולהוביל לתהליכים שישפיעו על האדם, מה שיתרום להומניזציה של החברה. מורה טוב הוא מורה מוסרי שמעורב בתחומי החיים הרבים של התלמיד, ללא כפיית עמדותיו עליו וללא שימוש בסמכותו בתהליך הנחלת השקפת עולמו. מורה שפתוח לדיון, שחושף את דעותיו ומשרה אווירה דמוקרטית.
כאשר סגל פעל להקמת אורנים, הוא פעל תוך ראייה ואמונה כי זהו המקום המתאים ביותר מבחינה גיאוגרפית. המקום הנכון להוראת מחנכים הוא בטבע, בין צמחים ועצים הרך בה לימד אותו מרגולין.
בעת הקריאה של הטקסט, נחשפנו להמון קווים מנחים שאנו רואות גם בהתנסות המעשית שאנו עושות כיום, בשנת 2022 כחלק מתהליך הכשרתנו. השיתופיות, עבודת הצוות והמקום לביקורת הם חלק בלתי נפרד גם מהכשרתנו כיום. אבני דרך אלה הגיעו בעצם ממרדכי סגל שהאמין בהם ודאג להנחילם כחלק ממשנתו.
בין תרומותיו העיקריות והייחודיות לחינוך הקיבוצי והישראלי
-
עיצוב תפיסת ''היישוב המחנך'' של הקיבוץ המאוחד - שהשתנה אך יש חשיבות לחינוך קהילתי לסוגיו
-
פיתוח הדגם פנימייתי של ''בית הילדים הכולל'' ש''אחדות גורמי החינוך'' שבו ישיבה גם כיום
-
חינוך מעורב - ''גן מעורב''
-
פיתוח ''שיטת התהליכים''
-
טיולים לימודיים כחלק משיטת התהליכים
-
דגש על ממד הזמן - ילדים שונים ועירובם, מחזוריות לימוד
-
גיבוש משנה חינוכית סדורה לקיבוץ - שילוש של יהדות יחד עם מחנכים פרוגרסיביים כמו רוסו ואוון
-
פרשנות ביקורתית ויוצרת למקורות היהדות וחינוך יהודי
-
הקמה ועיצוב של ''סמינרי קיבוצים'' בתל אביב ובאורנים כמודל ייחודי להכשרת מורים
החינוך הפרוגרסיבי נועד לסייע לפי סגל לחברה היהודית ציונית שהתחדשה בישראל בשנות פעילותו. סגל שמר על נאמנותו לדת ושילב יחד עם זאת חוקרים ומחנכים ''מודרניים'' ובכך בעצם יצר משנה חינוכית מודרנית, רלוונטית ומתאימה לרוח התקופה. המטרה העיקרית הייתה להקים משהו חדש, אך בלי לשנות את הקיים אלא נהפוך הוא, להוסיף ולשפר.
עוד תחום אשר סגל טיפח היה חינוך לליברליזם ודמוקרטיזציה. סגל עזר לילדים להפוך לאנשים בוגרים שיכולים להיות בעתיד חלק משמעותי בוועד הקיבוץ. הוא נתן להם אחריות לקבוע מי יבצע איזה פעולות יום ביומו כחלק ממשחקים ובכך עודד עצמאות, יוזמה, לקיחת אחריות אישית ובגרות. סגל התנגד להוראה דרך ספרי לימוד או מערכי שיעור תבניתיים שבנויים מראש. לפיו, יש להתאים את ההוראה לכל תלמיד בהתאם לאופיו, עונת השנה, צרכיו ולשלב התפתחותו. סגל גם ראה חשיבות רבה מנשוא בשימוש באומנות כאחד היסודות המארגנים עם וקהילה.